תלות רגשית

אינני יכולה בלעדיה. היא חשובה לי. אנו יחד כל הזמן. האם זו לסביות, תלותיות, או חברות טובה?

את רוב זמני הפנוי. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בחיים, לאחר שנים רבות, שהרגשתי פתוחה, אהובה ומקובלת. לא הייתי צריכה עוד לעשות הצגות או להסתיר את עצמי ויכולתי להיות מי שאני. תקופה זו הייתה תקופה מיוחדת ומרתקת עבורי, וביליתי זמן רב עם חברתי ועם משפחתה כאחד. ידעתי שמערכת היחסים בינינו איננה מערכת יחסים לסבית, למרות שהרגשתי שאולי יש לקשר בינינו גם השלכה לכיוון הזה.

במשפחה שלי, ובפרט אימא שלי, ‘הרימו גבה’ ביחס לקשר בינינו, ולא אחת אימי רמזה לכך שאנחנו אולי יותר מדי קרובות ומבלות זמן רב מידי יחד. הדבר גרם לי להכיר במחשבות הפנימיות שלי, ובכך שאני ממש אוהבת את חברתי ואולי אני רואה את הקשר שלנו כמעין זוגיות. ממש פחדתי מהיום בו חברתי תעזוב אותי. חשתי שהיא היחידה שבאמת אכפת לה ממני וכי היא היחידה שבאמת אוהבת אותי, מקבלת אותי, ומעריכה את האדם שבי.

היום אני יודעת לומר שאני וחברתי לא היינו מעורבים במערכת יחסים לסבית, אלא הייתה לנו מערכת יחסים של תלות רגשית. זו הייתה מערכת חברית שלא השאירה מקום לחברויות אחרות. הקשר שלנו הפך עם הזמן לקשר מחניק , רכושני וקנאי. כאשר מישהי אחרת ניסתה להצטרף לקבוצה הבלעדית שלנו, הדפתי אותה ולא אפשרתי לה להצטרף אלינו.

בסופו של דבר הגיע השלב בחיים בו משהו חשוב יותר מעצם החברות שלנו התעורר. חברתי רצתה להמשיך הלאה בחייה ומטבע הדברים היא השאירה אותי מאחור. החברות שלנו התפרקה ואני נותרתי עם ערימה של רגשות: כאב, תסכול ובדידות איומה.

היום אני יודעת להכיר כי חברות בריאה היא הרצון הכנה להטיב אחת עם השנייה. חברות לא נועדה להשלים את החסכים הרגשיים שלנו, שנוצרו בעקבות פגיעות שנפגענו בעברנו. לעיתים אנו לא מחפשות רק את טובת החברה שלנו אלא מחפשות לקבל ממנה את מה שחסר בחיינו. אנו כמהות לקשר בו “בת הזוג” שלנו תהיה פנויה וזמינה עבורנו תמיד ובכל רגע. אנו זקוקות לכך שהיא תמיד תהיה שם עבורנו ותמיד תכיל אותנו ותאהב אותנו ללא תנאי. איננו יכולות לשמוע “לא”, ואנו נעדרות כל יכולת להתמודד עם דחייה. כשמישהי אחרת מנסה להיכנס או להתערב במערכת היחסים שלנו, אנו מגיבות לכך בכעס ובהתנגדות.